חפשו מלון, בחרו מסלול, ופנו למדריך טיולים פרטי לפי אזור, שפה, התמחות וסגנון החופשה שלכם.
יעל בן-ארי מתמחה במסלולי מים, משפחות וטיולים בקצב רגוע בגולן. אפשר לפתוח פרופיל או לשלוח פנייה ישירות.
מסלולים עם דרגת קושי, עונה מומלצת, ציוד, טיפים ומדריכים מומלצים.
צפת היא אחת מאותן ערים שלא באמת "מסמנים עליהן וי" בתוך שעה או שעתיים. אפשר כמובן להגיע, להצטלם מול סמטה ציורית ולהמשיך הלאה, אבל מי שמקדיש לה יום שלם מגלה עיר בעלת כמה שכבות שונות לחלוטין: עיר עתיקה הבנויה על מדרונות ההר, מרכז רוחני המזוהה במשך מאות שנים עם עולם הקבלה, רובע אמנים צבעוני, בתי כנסת היסטוריים, גלריות קטנות ונקודות תצפית שמהן נפרשים הרי הגליל. המסלול המוצע כאן מבוסס על המסלול המופיע במדריך המצולם, אך מרחיב אותו ליום טיול שלם ומשלב עצירות נוספות שכדאי להכיר. מתחילים ברחוב ירושלים ויורדים אל העיר העתיקה נקודת פתיחה נוחה לטיול היא אזור רחוב ירושלים, אחד הצירים המרכזיים של צפת. כבר בדקות הראשונות כדאי לזכור שהעיר בנויה על הר, ולכן כמעט כל טיול בה כולל עליות, ירידות ומדרגות. נעלי הליכה נוחות יעשו כאן הבדל גדול. מהרחוב הראשי מתחילים לרדת לעבר סמטאות העיר העתיקה. השינוי באווירה מתרחש במהירות: הרחובות הרחבים מתחלפים במעברים צרים, מדרגות אבן, קירות עתיקים, דלתות מקושתות וחצרות קטנות המסתתרות מאחורי המבנים. זה גם המקום שבו כדאי להאט. בצפת, דווקא הפרטים הקטנים יוצרים את החוויה: חלון כחול בקיר אבן, עציץ שנשפך מעל מרפסת, שלט ישן של בית מלאכה, דלת עתיקה או מעבר מקורה שנראה כאילו הוא מוביל לחצר פרטית. כיכר המגינים – הלב של צפת העתיקה אחת התחנות המרכזיות במסלול היא כיכר המגינים. האזור משמש נקודת חיבור טבעית בין חלקים שונים של העיר העתיקה, וממנו קל להמשיך אל בתי הכנסת ואל הסמטאות ההיסטוריות. מכאן נכנסים עמוק יותר אל הרובע היהודי העתיק. הרחובות הופכים צרים ושקטים יותר, ומדי פעם נפתחת סמטה קטנה המאפשרת הצצה אל נוף ההרים. כדאי לא למהר ישירות אל היעד הבא אלא לבצע כמה סטיות קטנות מהמסלול הראשי. לעיתים דווקא הסמטאות שאין בהן אטרקציה מסומנת הן היפות ביותר. בית הכנסת האר"י האשכנזי אחת התחנות החשובות ביותר היא בית הכנסת האר"י האשכנזי, המזוהה עם המסורת הקבלית של צפת ועם דמותו של רבי יצחק לוריא – האר"י. הכניסה אל אזור בית הכנסת ממחישה היטב את אופייה המיוחד של העיר: מקום קטן יחסית, המוקף בבתי אבן ובסמטאות צרות, אבל בעל משמעות היסטורית ורוחנית גדולה. גם מי שאינו מגיע לצפת מסיבות דתיות יכול למצוא כאן עניין רב. כדאי להתבונן בארון הקודש, בריהוט ובאופן שבו המבנה משתלב בתוך הרובע העתיק. זהו גם מקום שבו רצוי לשמור על לבוש והתנהגות המתאימים לבית תפילה פעיל. בית הכנסת אבוהב בהמשך מגיעים אל בית הכנסת אבוהב, אחד מבתי הכנסת הידועים ביותר בצפת. המבנה מזוהה עם מסורת יהדות ספרד ומוסיף למסלול רובד שונה מזה של בתי הכנסת האשכנזיים. האזור סביבו נעים במיוחד להליכה. בתי האבן ניצבים כמעט זה מול זה, הסמטאות צרות מאוד ולעיתים נדמה שהעיר בנויה כמבוך קטן. כאן כדאי לעצור לכמה דקות ולא רק להיכנס ולצאת. האדריכלות הפנימית, הקשתות והעיטורים מעניקים למקום אופי ייחודי, והמפגש בין בתי הכנסת השונים ממחיש עד כמה צפת הייתה במשך מאות שנים נקודת מפגש של קהילות ומסורות שונות. סמטאות הרובע העתיק מבית הכנסת ממשיכים ללא יעד נוקשה. זהו אחד הקטעים שבהם דווקא כדאי "ללכת לאיבוד" מעט. הסמטאות מטפסות ויורדות, לעיתים מסתיימות בגרם מדרגות ולעיתים נפתחות לפתע לחצר או לכיכר קטנה. הצבע הכחול מופיע שוב ושוב בדלתות, חלונות ומעקות והפך לחלק מהזהות החזותית המזוהה עם צפת. לחובבי צילום מומלץ להגיע בשעות הבוקר או אחר הצהריים. כאשר השמש נמוכה יותר, האור חודר בין הבתים ויוצר משחק יפה של אור וצל על האבן. קריית האמנים ורובע הגלריות אחרי החלק ההיסטורי מגיע הזמן לעבור לצד אחר של צפת – רובע האמנים. כאן האווירה משתנה. לצד בתי האבן מופיעות גלריות, סדנאות, חנויות יודאיקה וסטודיו של אמנים. חלק מהמקומות קטנים מאוד ומנוהלים על ידי האמן עצמו, ולכן כדאי להיכנס ולשוחח במקום להסתפק בהצצה מבחוץ. אפשר למצוא ציורים בהשראת נופי הגליל, עבודות זכוכית, תכשיטים, קרמיקה ואמנות יהודית עכשווית. גם מי שאינו מתכנן לקנות דבר יכול ליהנות מההליכה באזור. במקום לנסות לעבור בכל הגלריות, עדיף לבחור שתיים או שלוש שמושכות את העין ולהקדיש להן זמן. המצודה וגן המצודה אם נשאר כוח לעלייה, מומלץ מאוד לשלב את גן המצודה. זהו אחד המקומות הטובים בעיר כדי להבין את המיקום הגאוגרפי של צפת. העיר יושבת בגובה רב יחסית לסביבתה, ומהאזור הגבוה מתקבלת תצפית רחבה אל הגליל. ביום בהיר אפשר לראות רכסים, יישובים ושדות הנמשכים למרחק. הגן מתאים גם להפסקה. אחרי שעות של הליכה במדרגות ובסמטאות, מקום פתוח עם עצים ונוף הוא שינוי מבורך. אפשר להביא קפה או משהו קטן לאכול ולשבת כאן לפני שממשיכים. מוזיאון בית המאירי למי שרוצה להכיר את צפת מעבר לבתי הכנסת והגלריות, כדאי לבדוק גם את בית המאירי. המוזיאון עוסק בחיי הקהילה היהודית בצפת ומציג את העיר דרך האנשים שחיו בה. זהו ביקור שמתאים במיוחד למי שאוהב היסטוריה מקומית. אחרי הליכה בין המבנים העתיקים, הסיפורים שמאחורי הבתים והמשפחות מעניקים לרחובות משמעות נוספת. מה אוכלים בצפת? באמצע היום כדאי לעצור באזור העיר העתיקה או מרכז העיר. במקום לבנות את היום סביב מסעדה אחת, אפשר להפוך גם את האוכל לחלק מהטיול. חפשו מקום מקומי שמגיש אוכל גלילי או מזרח־תיכוני: חומוס, סלטים, מאפים, גבינות, שקשוקה או ארוחה ביתית. באזור התיירותי קיימים גם בתי קפה קטנים שבהם אפשר לשבת עם קפה ומאפה לפני שממשיכים לטפס. מי שמגיע בסוף השבוע צריך לבדוק מראש שעות פתיחה. בצפת, בגלל אופייה הדתי של העיר, עסקים רבים משנים את שעות הפעילות לקראת שבת ובמהלכה. הגבינות של צפת אי אפשר לדבר על העיר בלי להזכיר את הגבינה הצפתית. אם אתם אוהבים אוכל מקומי, שווה לחפש אחת מהמחלבות הוותיקות או חנות המתמחה בגבינות מהאזור. זו עצירה קצרה יחסית, אבל היא מוסיפה לטיול משהו מעבר לאתרים היסטוריים. אפשר לקנות גבינות, זיתים ולחם ולהפוך אותם לפיקניק קטן בהמשך היום. נקודת תצפית לקראת אחר הצהריים לקראת סוף המסלול מומלץ לחפש נקודת תצפית פתוחה לכיוון עמק החולה והרי הגליל. אחרי שעות בתוך סמטאות האבן, המעבר לנוף רחב ופתוח מרשים במיוחד. ביום עם ראות טובה רואים עד כמה צפת שונה מערי מישור: היא ממש יושבת בתוך מערכת של הרים, מדרונות ועמקים. אם אפשר, תכננו להגיע לנקודת התצפית כשעה לפני השקיעה. האור הרך מדגיש את ההרים ואת גגות האבן והרעפים של העיר ומעניק לסיום היום אווירה אחרת לחלוטין מזו של שעות הצהריים. רוצים להרחיב את הטיול מחוץ לצפת? אם אתם עם רכב ולא רוצים לסיים את היום בעיר, האזור מאפשר כמה המשכים מצוינים. ראש פינה אפשר לנסוע לראש פינה, שבה בתי אבן, רחובות היסטוריים, בתי קפה וגלריות. היא מתאימה במיוחד לשעות אחר הצהריים והערב. עמק החולה אפשרות אחרת היא לרדת לכיוון עמק החולה. הנוף משתנה במהירות מהעיר ההררית לשטחים פתוחים, שדות ומקורות מים. מי שמתעניין בטבע ובצפרות יכול להקדיש זמן לאזור אגמון החולה, במיוחד בעונות הנדידה. נחל עמוד לחובבי טבע אפשר לשלב ביום נוסף גם את נחל עמוד, אחד מאזורי הטיול הידועים בגליל העליון. זה כבר מסלול טבע של ממש ולכן עדיף לא לדחוס אותו לאותו יום לאחר כמה שעות של הליכה בצפת. <
יש מקומות שבהם הטיול אינו מתחיל ברגע שיוצאים מהמכונית, אלא הרבה קודם – כבר בדרך המתפתלת בין הרי הגליל, כשהנוף נפתח לפתע והאוויר משתנה. ראש פינה היא בדיוק מקום כזה. בתי האבן הישנים, הסמטאות הצרות, עצי הברוש והנוף הרחב אל עמק החולה יוצרים תחושה של מושבה שנשאר בה משהו מהקצב של פעם, גם כאשר בתי קפה, גלריות ומקומות אירוח חדשים פועלים בין המבנים ההיסטוריים. המסלול המופיע במפה המצולמת מתרכז בלב מושבת הראשונים של ראש פינה: בית העלמין הישן, הרחוב העליון, בית הכנסת, בתי הפקידות, בית פרופ' מר וגן הברון. זהו למעשה לבו של אתר השחזור, המוגדר כאתר מורשת לאומי ומציג את תולדות המושבה. תחילת הדרך – מבית העלמין אל ראש פינה הישנה אפשר להתחיל באזור בית העלמין הישן, הנמצא מתחת למושבה ההיסטורית. מכאן מתחילה עלייה הדרגתית לכיוון בתי האבן העתיקים. דווקא ההליכה ברגל חשובה כאן: ראש פינה אינה מקום שכדאי לעבור בו במהירות ממקום למקום. חלק גדול מהחוויה נמצא בפרטים – קירות אבן לא אחידים, מדרגות ישנות, שערי ברזל, חצרות קטנות ועצים שמסתירים למחצה בתים בני יותר ממאה שנה. סיפורה של ראש פינה מתחיל עוד לפני שקיבלה את שמה הנוכחי. בשנת 1878 ניסתה קבוצת מתיישבים מצפת להקים כאן יישוב בשם גיא אוני. הניסיון הראשון לא החזיק מעמד, ובשנת 1882 הגיעה קבוצה של "חובבי ציון" מרומניה והקימה את המושבה ראש פינה. בהמשך קיבל הברון אדמונד דה רוטשילד את המושבה תחת חסותו וסייע בהקמת מבני ציבור ובפיתוח החקלאות. מכאן כדאי לטפס לכיוון הרחוב העליון. ככל שעולים, מתחילים להרגיש כיצד ראש פינה החדשה נשארת מאחור והאופי של המקום משתנה. בתי האבן נעשים דומיננטיים יותר והרחובות צרים ושקטים יותר. הרחוב העליון ובתי האבן הרחוב העליון הוא אחד הקטעים היפים במסלול. אין כאן אטרקציה אחת שצריך להגיע אליה במהירות; הרחוב עצמו הוא חלק מהטיול. המבנים ההיסטוריים משמרים את הסגנון שאפיין את המושבה בסוף המאה ה־19 ובראשית המאה ה־20. חלק מהבתים משמשים כיום למגורים, אחרים הפכו לגלריות או למקומות אירוח, ולכן כדאי לשמור על השקט ולא להיכנס לחצרות פרטיות. מדי פעם נפתחים בין הבתים חלונות לנוף. זוהי אחת התכונות היפות של ראש פינה: מצד אחד סמטה אינטימית מוקפת קירות אבן, ומטרים ספורים אחר כך תצפית רחבה לכיוון עמק החולה והרי הגולן. בתי אבן היסטוריים הרחוב העליון משמר את הסגנון האדריכלי של המושבה מראשית דרכה, עם קירות אבן, סמטאות צרות ואווירה שקטה. גלריות ומקומות אירוח חלק מהבתים משמשים כיום למגורים ואחרים הוסבו לגלריות ולמקומות אירוח, ולכן חשוב לשמור על פרטיות התושבים. חלונות לנוף בין הבתים נפתחות תצפיות יפות לעמק החולה ולהרי הגולן, שילוב מיוחד בין אינטימיות של סמטה לנוף פתוח. בית הכנסת ההיסטורי אחת התחנות המרכזיות היא בית הכנסת ע"ש רוטשילד, שנמצא באזור אתר השחזור ועדיין משמש כבית כנסת פעיל. המועצה הדתית של ראש פינה מציינת אותו ברשימת בתי הכנסת המקומיים ברחוב המייסדים/אתר השחזור. המבנה משתלב היטב בסביבה: קירות אבן בהירים, חלונות קשתיים ומדרגות המובילות אל הכניסה. בית הכנסת עבר עבודות שימור ושיקום, אך נשאר חלק חי מהמושבה ולא רק מוצג מוזיאלי. כדאי לעצור כאן כמה דקות גם אם לא נכנסים פנימה. הרחבה והסמטאות הסמוכות הן מקום טוב להבין את המבנה של המושבה הישנה – מוסדות הציבור נמצאים קרוב מאוד לבתי המגורים, לגן ולבתי הפקידות. בתי הפקידות – מרכז השלטון של המושבה בהמשך מגיעים אל בתי הפקידות, מן המבנים החשובים ביותר להבנת ראש פינה בתקופת הברון רוטשילד. שני הבתים נבנו עבור פקידי הברון. המבנה הדרומי, שנבנה בשנים 1884–1885, שימש כבית הפקידות הראשי ונודע בהמשך כבית פיק"א. כיום פועלים במקום הארכיון ההיסטורי, הספרייה ותצוגה המספרת על תולדות המושבה. כאן הטיול מקבל רובד נוסף. עד עכשיו ראינו בעיקר רחובות ובתים; בתי הפקידות מאפשרים להבין כיצד התנהלה המושבה בפועל – מי ניהל אותה, כיצד נבנתה מערכת החקלאות ומה היה חלקו של הברון בהתפתחות היישוב. באתר השחזור פועל גם בית פרופ' גדעון מר, ובו תצוגה העוסקת במחקר המלריה. פרופ' מר עסק בחקר המחלה ובדרכים להילחם בה, וסיפורו הוא אחד הפרקים המעניינים בתולדות המקום. בתי הפקידות שימשו את פקידי הברון, ובהם פעל בית הפקידות הראשי שנודע בהמשך כבית פיק"א, וכיום יש בו ארכיון, ספרייה ותצוגה היסטורית. בית פרופ' גדעון מר מציג תצוגה על מחקר המלריה ועל פועלו של פרופ' מר, אחד הסיפורים המסקרנים ביותר בתולדות ראש פינה. גן הברון ליד בתי הפקידות נמצא גן הברון. לפי אתר המורשת הממשלתי, מדובר בגן צרפתי שהוקם על ידי הברון ושוקם ושופץ. אחרי העלייה בסמטאות, זה מקום מצוין להוריד קצב. במקום לרוץ לתחנה הבאה, כדאי לשבת מעט, להסתכל על בתי האבן שמסביב ולנסות לדמיין את ראש פינה בתקופה שבה הגן ובתי הפקידות היו מרכז חשוב בחיי המושבה. הניגוד בין הצמחייה לבין האבן המקומית יוצר גם כמה מנקודות הצילום היפות במסלול. מצפה נמרוד – תוספת שכדאי מאוד לעשות אחרי שמסיימים את המסלול ההיסטורי, מומלץ להמשיך אל מצפה נמרוד. הוא אינו רק נקודת תצפית יפה אלא אתר הנצחה לנמרוד שגב, בן ראש פינה שנפל במלחמת לבנון השנייה. מהמקום נפתחת תצפית רחבה לעמק החולה, הגולן והחרמון. זה אחד המקומות שבהם מבינים היטב את המיקום הגאוגרפי המיוחד של ראש פינה. בתי המושבה נמצאים על המדרון, ומתחתיהם נפרס עמק רחב מאוד. בשעות אחר הצהריים המאוחרות האור בדרך כלל מדגיש את קווי ההרים ואת השדות שבעמק, ולכן זו יכולה להיות נקודת סיום מוצלחת במיוחד לטיול. ואם רוצים קצת טבע – נחל ראש פינה למי שרוצה להפוך את הביקור מטיול היסטורי לטיול של חצי יום או יותר, אפשר להוסיף את נחל ראש פינה. החברה להגנת הטבע מתארת מסלול העובר בשטחים הפתוחים של הנחל, לצד מים וצמחייה, וממשיך דרך בית העלמין אל סמטאות המושבה העתיקה. כלומר, אפשר למעשה לחבר בין הטבע לבין המסלול ההיסטורי למסלול אחד ארוך יותר. זה שילוב מוצלח במיוחד בעונות שבהן האזור ירוק. במקום להגיע ישירות למושבה, נכנסים אליה דרך הנוף שסביבו התפתח היישוב. מה עוד אפשר לעשות באזור? אם נשאר זמן, ראש פינה היא בסיס מצוין להמשך טיול בגליל העליון. במרחק נסיעה קצר נמצאות צפת, שמציעה את העיר העתיקה, בתי הכנסת והגלריות; שמורת החולה ואגמון החולה, המתאימים במיוחד לחובבי טבע וציפורים; וכן אזורי טיול רבים לאורך הירדן והגליל העליון. גם בתוך ראש פינה אפשר להישאר עוד שעה-שעתיים ולשוטט ללא מסלול קבוע. באתר השחזור עצמו יש מבנים היסטוריים, גלריות, מסעדות ובתי מגורים, כך שהאזור אינו מוזיאון סגור אלא חלק חי מהיישוב. רעיונות להמשך באזור צפת, שמציעה את העיר העתיקה, בתי הכנסת והגלריות שמורת החולה ואגמון החולה, המתאימים במיוחד לחובבי טבע וציפורים
יש מקומות שבהם נהר הירדן נראה רגוע, כמעט מהורהר. המים מתקדמים באיטיות בין צמחיית הגדות, והנוף מעניק תחושה של שלווה. אבל באזור שבין גשר בנות יעקב לכיוון גשר כפר הנשיא מתגלה ירדן אחר לחלוטין. כאן מתחיל הקטע המכונה הירדן ההררי – אזור שבו הנהר יורד בתוך עמק עמוק, מוקף מדרונות, סלעי בזלת וצמחייה צפופה. לפי רשות הטבע והגנים, זהו חלק משמורת טבע פארק הירדן, שהוכרזה בסוף 2022 ומשמרת קטע משמעותי שבו הירדן נותר בעל אופי טבעי. המסלול שמופיע במדריך מתחיל באזור גשר בנות יעקב ומצד עתרת, ממשיך דרומה לאורך הירדן ומגיע לכיוון גשר כפר הנשיא. אפשר להפוך אותו מטיול קצר של כמה שעות ליום שלם באזור באמצעות שילוב נקודות תצפית ואתרים היסטוריים. מתחילים ליד גשר בנות יעקב כבר בדרך אל נקודת ההתחלה משתנה הנוף. כביש 91 יורד מכיוון רמת הגולן לעבר עמק החולה, ובסביבת גשר בנות יעקב מגיעים אל אחד המעברים ההיסטוריים החשובים ביותר על הירדן. הגשר וסביבתו היו במשך מאות שנים חלק מציר שקישר בין הגליל לבין אזור דמשק. סמוך אליו נמצאת גם נקודת הפתיחה הטבעית של הטיול – מצד עתרת. במקום הזה כדאי לעצור לרגע לפני שמתחילים ללכת. קול המים כבר נשמע מלמטה, אבל מסביב עדיין שולטים המדרונות הפתוחים. במיוחד בחורף ובאביב, כאשר הצמחייה ירוקה, הניגוד בין הנהר הכהה לבין הגבעות הירוקות יוצר אחד הנופים המרשימים באזור. מצד עתרת – מבצר שחי פחות משנה מצד עתרת, המוכר גם בשם Vadum Iacob, הוא שריד של מבצר צלבני שנבנה בסוף המאה ה־12 כדי לשלוט במעבר הירדן. לפי רשות הטבע והגנים, המבצר הוקם בשנים 1178–1179, ובקיץ 1179 נכבש ונהרס בידי צבאו של צלאח א־דין. היום נותרו ממנו קירות אבן, יסודות ומקטעים של הביצורים. אבל דווקא העובדה שהמקום אינו מבצר משוחזר מעניקה לו אופי מיוחד. אפשר לעמוד בין האבנים ולנסות לדמיין כיצד נראה המקום כאשר חיילים השקיפו מכאן על המעבר ועל הדרך לדמשק. יש כאן גם פרט גיאולוגי מעניין במיוחד: בצדו הצפוני של המבצר ניתן לראות שבר בקיר הקשור לתנועת הלוחות באזור השבר הסורי־אפריקאי. רשות הטבע והגנים מציינת אותו כאחד האלמנטים הבולטים באתר. יורדים אל הירדן ממצד עתרת מתחילה הירידה לכיוון הנהר. כאן הטיול משנה לחלוטין את אופיו. הדרך ההיסטורית והשרידים הארכיאולוגיים נשארים מאחור, ואת מקומם תופסים רעש המים, עצים וצמחיית נחלים. הירדן ההררי הוא קטע יוצא דופן של הנהר. מדרונות גבוהים מקיפים אותו, ובחלקים מסוימים הזרימה הופכת מהירה וסוערת. רשות הטבע והגנים מתארת את האזור כקטע שבו הירדן מקבל אופי שוצף ולעיתים פראי. לאורך הדרך נפתחות מדי פעם נקודות שבהן אפשר לראות את הנהר מלמעלה. אלה המקומות שבהם כדאי לעצור. כאשר הזרימה חזקה, אפשר לשמוע אותה עוד לפני שרואים את המים. חשוב לזכור שהזרימה כאן יכולה להיות חזקה מאוד. אין להסיק ממראה של מפרץ שקט שכל חלק של הנהר מתאים לכניסה למים; עדיף להתייחס לשילוט ולהנחיות העדכניות בשטח. טחנות הקמח הישנות המים הזורמים בעוצמה לא שימשו בעבר רק כמקור מים. לאורך הירדן פעלו גם טחנות קמח שהשתמשו בכוח הזרימה. אחד האתרים המעניינים הוא טחנת עתרת, שאליה ניתן להגיע במסלול היורד מהמצודה. היא מתוארת כמבנה ישן החבוי בין עצי אקליפטוס גדולים. כאן קל להבין כיצד הנוף וההיסטוריה קשורים זה לזה. הירדן היה גם גבול, גם נתיב מעבר וגם מקור אנרגיה. ממשיכים דרומה – הירדן נעשה פראי יותר ככל שמתקדמים דרומה, תחושת הכביש והיישובים נעלמת. הדרך עוברת מעל הערוץ ולעיתים מתקרבת מאוד לנהר. המסלול הרשמי של רשות הטבע והגנים ממצד עתרת לכיוון גשר כפר הנשיא הוא כ־4 ק"מ, נמשך כשעתיים עד שלוש ומוגדר קל וקווי. חלק משמעותי ממנו חשוף לשמש. זה מסלול שלא צריך למהר בו. אם עוברים אותו רק במטרה להגיע לסיום, מפספסים את היתרון העיקרי שלו: התצפיות הקטנות שנפתחות בין העצים. גשר כפר הנשיא אחת מנקודות הסיום הטבעיות היא אזור גשר כפר הנשיא. כאן אפשר שוב להתקרב אל הנהר ולראות אותו מזווית שונה לחלוטין. האזור מוקף מדרונות ירוקים בחורף ובאביב, בעוד שבקיץ הנוף הופך יבש וזהוב יותר. בסביבת הגשר קיימים שבילים ודרכי עפר שמתחברים למסלולים נוספים באזור. למי שמגיע בעיקר בשביל צילום, שעות הבוקר או אחר הצהריים מעניקות בדרך כלל אור נעים יותר על המדרונות לעומת שעות הצהריים. להאריך את היום – מצפה גדות אם נשאר זמן, אחת התוספות המתבקשות לטיול היא מצפה גדות. המצפה נמצא באזור רמת הגולן ומשקיף מערבה לכיוון עמק החולה והגליל. הוא מופיע גם במסלולי טיול אזוריים המקשרים בין גשר בנות יעקב, בית המכס ומצפה גדות. אחרי כמה שעות בתוך ערוץ הירדן, המעבר לנקודת תצפית גבוהה משנה לגמרי את קנה המידה: פתאום אפשר לראות את העמק כולו במקום רק את הנהר. נחל ראש פינה – אפשרות שקטה יותר מי שרוצה להוסיף הליכה נוספת יכול להמשיך לכיוון אזור ראש פינה ולשלב את נחל ראש פינה. הוא מופיע בין האתרים המומלצים בסביבת גשר כפר הנשיא והירדן ההררי. האופי כאן שונה. במקום נהר רחב וסוער מקבלים ערוץ קטן יותר, טרסות, צמחייה ונוף גלילי. לכן הוא מתאים במיוחד כתוספת רגועה לאחר המסלול הראשי. ראש פינה העתיקה אם כבר נוסעים לכיוון ראש פינה, כדאי להקדיש זמן גם למושבה העתיקה. הרחובות הישנים, בתי האבן והמדרגות מאפשרים לסיים את היום בקצב רגוע בהרבה. זה גם מקום הגיוני לעצירת אוכל: במקום לנסות למצוא ארוחה גדולה באמצע המסלול, אפשר לקחת לדרך מים, פירות וכריכים, ואת הארוחה העיקרית להשאיר לסיום הטיול בראש פינה או באחד היישובים באזור. פארק הירדן – למי שרוצה עוד טבע אפשרות נוספת היא להמשיך דרומה לכיוון פארק הירדן. שמורת טבע פארק הירדן משתרעת באזור שבין גשר בנות יעקב בצפון ועד סביבת גשר אריק בצפון הכנרת. לפי רשות הטבע והגנים, מדובר בשטח של כ־10,000 דונם, באורך של כ־14 ק"מ. האזור חשוב גם מבחינה אקולוגית משום שהוא מחבר בתי גידול בגליל, בירדן ובאזור הכנרת ומהווה מסדרון לתנועת בעלי חיים וצמחים. איפה לעצור לאוכל? לטיול עצמו עדיף להצטייד מראש. המסלול עובר בעיקר בשטח פתוח, ולכן לא כדאי לבנות על מסעדה באמצע הדרך. אפשר להכין פיקניק פשוט ולשמור את הארוחה הגדולה לסיום באזור ראש פינה. אם אתם רוצים