עין דבשה: מים זורמים בששון, בין בזלת לקני־סוף

בוקר על כביש 918, המזרח של עמק החולה. מכאן הנוף מתעגל בשדות, ותולי בזלת כהים מציצים מהעשב. אנחנו עוצרים בשול הדרך, מכבים מנוע, ושומעים פעם ראשונה את הלחש הקטן הזה—נחל דק, משתרך לו בין קני־סוף ועצי תאנה. כמה צעדים בירידה קצרה ואתם על המים של עין דבשה: פלג צלול, תעלה בנויה־אבן, וגשרון בזלת שמוביל לשרידי טחנת קמח עתיקה.

השביל מתנהל פשוט: פוסעים לצד המים, לפעמים ממש בתוך המים הרדודים (כיף גדול לילדים), נוגעים באבני הבזלת החלקות של התעלה, ומציצים אל הקשתות של הטחנה. בקיץ המים צוננים והצל מרווח; באביב—זרימה חזקה יותר, הכל ריחני, והפלגים שרים. אם מזלכם טוב, תראו פה שפיריות כחולות מרחפות כמו מסוקי־כיס.

מסלול קצר וגמיש

• נקודת התחלה: שוליים מסומנים ליד הדרך (918), ירידה קצרה לאפיק.
• אופי ההליכה: הלוך־חזור לאורך הנחל והטחנה; בוחרים כמה “רטוב” להיות—נעליים/סנדלי מים מומלצים.
• משך: 45–90 דק׳ בנחת, כולל עצירות לצילומים ולשכשוך.
• למי זה מתאים: משפחות, זוגות, “קפיצה” של טבע באמצע יום טיול. עגלות—לא.

פינת טבע: “החיים הסודיים של השפירית”

מתחת לפני המים, נימפת השפירית חיה כטורפת זריזה חודשים ארוכים. יום אחד היא מטפסת על גבעול קנה, פוקעת, ויוצאת לעולם כטייסת חדשה עם ארבע כנפיים שקופות. אם תעמדו רגע בשקט, תראו איך הן מקפצות מנקודה לנקודה, שומרות על הטריטוריה הזעירה שלהן כמו מגדל פיקוח.

בטיחות קטנה אך חשובה

בזלת רטובה מחליקה—הולכים לאט, ילדים ביד, לא קופצים מהאבנים, ונזהרים מהזרמים הקטנים מתחת לגשרון. בקיץ להביא מים וכובע; בחורף—עוד שכבה וקצב רגוע.

פולקלור מקומי (Folktales) סביב הטחנה והפלג

• הדבש של דבשה: מספרים שבימים עתיקים גר כאן טוחן שנודע בחיבתו לכוורות. כשהמים היו דלים, היה “משחד” את הנחל בכפית דבש—ומאז, כך מספרות הסבתות, המים זורמים בששון. אולי בגלל זה נשאר לשם “דבשה”.
• שומרת הקנים: רועי האזור נשבעים כי בשעת שקיעה, אם לוחשים ברוגע, אפשר לשמוע קול דק מתוך הקנים—רוח קטנה ששומרת שהמים לא ייעצרו. מי שמדבר בקול, היא “מעבירה” עליו משב רוח קר וקוראת לו להקשיב.
• אבן־הטחן: ילדים מקומיים יספרו על אבן עגולה שקבורה סמוך לטחנה, ומזיזה את עצמה מעט בכל לילה כדי “לטחון” חלומות רעים. בבוקר—חפשו סימני גרירה קטנים בבוץ…

עוד דברים לעשות בסביבה (קפיצות קצרות ברכב)

• שמורת תל־דן – מסלולי מים, מעיינות אדירים, ותל ארכיאולוגי עם סיפורי ממלכות עתיקות.
• שביל הבניאס (נחל חרמון) – הגשר התלוי, המפל, וזרימה שופעת כל השנה.
• חצבני / שניר – הליכת מים רעננה או קיאקים/ראפטינג בקיץ (למשל בכפר־בלום).
• אגמון החולה – אופניים בין הציפורים, עגורים בעונות הנדידה, שקיעות שלא שוכחים.
• גשר הפקק והחצבני התיכון – נקודות פיקניק ומים רדודים.
• בית הקברות תל־חי ופסל האריה השואג – היסטוריה מרתקת ועמק יפהפה ממערב.
• ראש פינה העתיקה – סמטאות אבן, גלריות וקפה טוב לקינוח של אחר־צהריים.
• יקבי העמק והגולן – טעימות קצרות (תיאום מראש) וגבינות מהמחראות המקומיות.
• בריכות שכשוך קטנות לאורך 918 – בעיניים פקוחות תמצאו עוד פלגי־צד וצמחיית מים (לא בכל עונה).

טיפי שטח קטנים שעושים הבדל

• שקית אשפה לרכב—משאירים נקי.
• מפה/אפליקציה לא־מקוונת במקרה שאין קליטה.
• בקיץ: חטיף מלוח + ליטר מים לאדם; בחורף: מגבת קטנה/גרביים חילופיות.
• צילום: הגשרון הבזלטי מצטלם נהדר מלמטה—רק לרדת בזהירות.

איך מגיעים

נוסעים על כביש 918 (בין קריית־שמונה לקיבוץ גונן והלאה), ומאתרים את הירידה הקצרה לאפיק עין דבשה והטחנה הסמוכה. יש חניה שולית ונקודת כניסה ברורה אל הנחל.

גוגל מפות

פתחו כאן את המקום:
עין דבשה (Google Maps)
טחנת דבשה (Google Maps)
אם הקישורים בעברית לא נפתחים, חפשו: “עין דבשה” / “טחנת דבשה”.