יש מקומות שבהם הטיול מתחיל ברגע שיוצאים מן המכונית, ויש מקומות שבהם הוא מתחיל עוד קודם – בכביש המתפתל בין ההרים, כשהעיר נשארת מאחור והנוף הולך ונפתח. יער ביריה שייך לסוג השני. זהו מרחב גדול של יער, פסגות, דרכי נוף, מעיינות ואתרי מורשת, המשתרע באזור שמצפון וממזרח לצפת. לפי קק"ל, יער ביריה הוא יער נטע האדם הגדול בגליל ומשתרע על פני כ־21 אלף דונם. בתוך המרחב הזה מסתתרים בוסתנים, שרידי יישובים עתיקים, בתי כנסת, מצפורים ומעיינות.
המסלול המתואר כאן מבוסס על הטיול המופיע בעמודי הספר המצולמים – באזור יער ביריה, עין נבוריה, בית הכנסת העתיק בנבוריה והדרך לכיוון עין גבר ועין זיתים – אך כדאי להתייחס אליו כיום כבסיס לתכנון ולא כהוראות ניווט עדכניות. נכון לעדכון קק"ל מ־6 במאי 2026, חלק מהגישה לדרך נוף ביריה מכיוון עין זיתים חסום, ויש באזור גם קטעים נוספים הסגורים זמנית. לכן לפני היציאה כדאי לבדוק את הודעות קק"ל העדכניות.
מתחילים בין ההרים והארזים
אחת הדרכים היפות להכיר את האזור היא להתחיל בסביבת צומת עין זיתים ולעלות בהדרגה אל תוך היער. ככל שמתרחקים מהכבישים הראשיים, הנוף משתנה. בתי צפת נעלמים מאחור, רעש המכוניות נחלש, והיער נעשה צפוף יותר.
הייחוד של ביריה אינו רק בכמות העצים. קק"ל מתארת כאן פסיפס של יער מחטני, חורש טבעי, בוסתנים, כרמי זיתים, מעיינות ושטחי בתה. הפרשי הגובה יוצרים גם נקודות תצפית רבות.
בחלקים שונים של היער אפשר לראות אורן ירושלים לצד מיני אורנים אחרים, ברושים ועצים רחבי עלים. זה מעניק לטיול תחושה שונה מאוד בהתאם לעונה. באביב האזור ירוק ופורח; בקיץ החורש מספק הרבה יותר צל מהנוף הפתוח של הגליל; ובחורף זהו אחד האזורים הגבוהים והקרים בצפון הארץ, ולעיתים הוא אף מקבל מראה חורפי יוצא דופן.
עין נבוריה – הפסקה ליד המים
אחת התחנות המעניינות במסלול היא עין נבוריה. המעיין נמצא בלב סביבת היער והיה במשך דורות מקור מים חשוב באזור. ההגעה אליו מעניקה שינוי נעים באופי הטיול: אחרי נסיעה והליכה בין עצים, פתאום מופיעה נקודה קטנה שבה המים, הצמחייה והאבנים יוצרים פינה אינטימית ושקטה יותר.
כדאי לעצור כאן ולא למהר. המעיינות הקטנים של הרי הגליל אינם בהכרח אטרקציות גדולות ומרשימות, ודווקא בכך טמון הקסם שלהם. הם מאפשרים לשבת כמה דקות בצל, להקשיב לציפורים ולהבחין בפרטים שבנסיעה חולפים לידם: שכבות הסלע, טרסות ישנות, עצי פרי וצמחייה שהתפתחה סביב מקור המים.
בקרבת המעיין נמצא אחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים במסלול – בית הכנסת העתיק של נבוריה.
בית הכנסת העתיק בנבוריה
שרידי בית הכנסת נמצאים במקום שבו התקיים יישוב יהודי קדום. קק"ל מציינת כי בית הכנסת הורחב באמצע המאה השלישית, כנראה בעקבות גידול האוכלוסייה, ונפגע ברעידת האדמה של שנת 363. לאחר תקופה ארוכה שבה המקום היה נטוש, בית הכנסת נבנה מחדש בשנת 564.
אחד הממצאים החשובים שנמצאו כאן היה משקוף שעליו כתובת המתייחסת לבניית בית הכנסת. המשקוף המקורי מוצג כיום בגן מוזיאון ישראל בירושלים.
זו נקודה שכדאי להקדיש לה יותר מכמה דקות. במקום להסתכל רק על האבנים, נסו לדמיין את נבוריה כיישוב חי: משפחות שחיו על ההר, חקלאים שעבדו במדרונות, אנשים שהגיעו למעיין ובית כנסת ששימש מרכז קהילתי. כאשר מסתכלים כך על השרידים, הם הופכים מחורבה ארכיאולוגית לסיפור של מקום.
מהחניה של בית הכנסת יוצאת גם דרך קצרה לכיוון מערה המזוהה במסורת עם קבריהם של יעקב איש נבוריא ואלעזר המודעי.
ממשיכים אל דרך הנוף
דרכי היער והנוף
מכאן אפשר להמשיך אל חלקים נוספים של יער ביריה. הדרכים עוברות בין פסגות, ערוצי נחלים ושטחים מיוערים, ומדי פעם היער נפתח ומאפשר הצצה אל הגליל העליון.
מצודת ביריה
אחת התחנות המרשימות באזור היא מצודת ביריה. זהו לא רק מצפור אלא גם אתר מורשת. המצודה קשורה להתיישבות ביריה בתקופת המנדט הבריטי. לאחר שהבריטים גילו נשק שהוסתר בקרבת המקום בפברואר 1946, אנשי ביריה נעצרו והנקודה נתפסה. בעקבות זאת נערכה עלייה המונית של אלפי אנשים שהקימו מחדש את ביריה. כיום המצודה משמשת מוזיאון ואתר מורשת.
מהמצודה ומהתצפית שמתחתיה ניתן לראות, בתנאי ראות טובים, את הרי נפתלי, עמק החולה, הגולן והחרמון.
מצפור אורי והר יבנית
מי שרוצה להפוך את הטיול ליום שלם יכול להוסיף את מצפור אורי. המצפור משקיף על מרחבי יער ביריה ומנציח את אורי סמואלוב, שנפל בלבנון בשנת 1998.
עוד נקודת תצפית יוצאת דופן נמצאת באזור הר יבנית, המתנשא לגובה של 897 מטר. בשל מיקומו בקצה המזרחי של היער ומעל עמק החולה, נפתחים ממנו נופים רחבים מאוד לכיוון הגולן, החרמון והעמק. קק"ל מגדירה את המקום כאחת מנקודות התצפית המרשימות באזור.
עם זאת, כאן חשוב במיוחד לבדוק את מצב הדרכים לפני הנסיעה: קק"ל מפרסמת כיום מגבלות זמניות באזור מצודת ביריה והיציאה מזרחה לכיוון עין גוזי והר יבנית.
אפשרות נוספת – שביל סובב מישר
למי שרוצה להוסיף הליכה משמעותית יותר, קיימת אפשרות של שביל סובב מישר. לפי קק"ל זהו מסלול מעגלי של כ־5–6 ק"מ, הנמשך בדרך כלל שעה עד שעתיים ומתאים למשפחות שאוהבות ללכת. לאורך הדרך נפתחות תצפיות לכינרת, לעמק החולה, לגולן ולחרמון, ובעונות המתאימות ניתן לראות גם פריחה.
זהו שילוב טוב במיוחד אם החלק הראשון של היום היה מבוסס בעיקר על נסיעה בין אתרי היער. במקום לעבור מתחנה לתחנה ברכב, כאן נכנסים באמת אל תוך הנוף.
איפה לעשות פיקניק?
- יער ביריה מלא בפינות שמתאימות להפסקה, אבל מומלץ לבחור חניון מוסדר. סביב המצודה ובחלק מהדרכים קיימים שולחנות פיקניק ונקודות תצפית.
- חשוב לדעת שחניון הלילה של מצודת ביריה סגור כיום עד להודעה חדשה, ולכן אין לבנות על לינה במקום.
- לפיקניק של צהריים מספיק להביא אוכל פשוט: לחם טוב, גבינות, ירקות, פירות וקפה. במקום כזה הארוחה אינה צריכה להיות מסובכת; הנוף עושה את רוב העבודה.
ומה אוכלים באזור?
חוות בת יער
אם מעדיפים לסיים את ההליכה בארוחה מסודרת, אחת האפשרויות המוכרות בתוך אזור היער היא חוות בת יער. לפי קק"ל, החווה כוללת מסעדה ומציעה גם פעילויות תיירותיות כגון רכיבה על סוסים ופעילויות נוספות למשפחות.
להמשיך לצפת
אפשרות אחרת היא להמשיך לצפת. העיר קרובה מספיק כדי להפוך אותה לחלק טבעי מהיום. אחרי כמה שעות של יער ומעיינות, המעבר לסמטאות האבן של העיר העתיקה יוצר שינוי אווירה מוחלט.
טיפ לבחירת מסעדה
בצפת כדאי להקדיש זמן לרובע העתיק, לגלריות ולתצפיות לכיוון הר מירון. במקום לבחור מסעדה מראש רק על סמך המלצה ישנה, עדיף לבדוק ביום הטיול אילו מסעדות פעילות ומה שעות הפתיחה שלהן.
