צפת היא אחת מאותן ערים שלא באמת "מסמנים עליהן וי" בתוך שעה או שעתיים. אפשר כמובן להגיע, להצטלם מול סמטה ציורית ולהמשיך הלאה, אבל מי שמקדיש לה יום שלם מגלה עיר בעלת כמה שכבות שונות לחלוטין: עיר עתיקה הבנויה על מדרונות ההר, מרכז רוחני המזוהה במשך מאות שנים עם עולם הקבלה, רובע אמנים צבעוני, בתי כנסת היסטוריים, גלריות קטנות ונקודות תצפית שמהן נפרשים הרי הגליל. המסלול המוצע כאן מבוסס על המסלול המופיע במדריך המצולם, אך מרחיב אותו ליום טיול שלם ומשלב עצירות נוספות שכדאי להכיר.
מתחילים ברחוב ירושלים ויורדים אל העיר העתיקה
נקודת פתיחה נוחה לטיול היא אזור רחוב ירושלים, אחד הצירים המרכזיים של צפת. כבר בדקות הראשונות כדאי לזכור שהעיר בנויה על הר, ולכן כמעט כל טיול בה כולל עליות, ירידות ומדרגות. נעלי הליכה נוחות יעשו כאן הבדל גדול.
מהרחוב הראשי מתחילים לרדת לעבר סמטאות העיר העתיקה. השינוי באווירה מתרחש במהירות: הרחובות הרחבים מתחלפים במעברים צרים, מדרגות אבן, קירות עתיקים, דלתות מקושתות וחצרות קטנות המסתתרות מאחורי המבנים.
זה גם המקום שבו כדאי להאט. בצפת, דווקא הפרטים הקטנים יוצרים את החוויה: חלון כחול בקיר אבן, עציץ שנשפך מעל מרפסת, שלט ישן של בית מלאכה, דלת עתיקה או מעבר מקורה שנראה כאילו הוא מוביל לחצר פרטית.
כיכר המגינים – הלב של צפת העתיקה
אחת התחנות המרכזיות במסלול היא כיכר המגינים. האזור משמש נקודת חיבור טבעית בין חלקים שונים של העיר העתיקה, וממנו קל להמשיך אל בתי הכנסת ואל הסמטאות ההיסטוריות.
מכאן נכנסים עמוק יותר אל הרובע היהודי העתיק. הרחובות הופכים צרים ושקטים יותר, ומדי פעם נפתחת סמטה קטנה המאפשרת הצצה אל נוף ההרים. כדאי לא למהר ישירות אל היעד הבא אלא לבצע כמה סטיות קטנות מהמסלול הראשי. לעיתים דווקא הסמטאות שאין בהן אטרקציה מסומנת הן היפות ביותר.
בית הכנסת האר"י האשכנזי
אחת התחנות החשובות ביותר היא בית הכנסת האר"י האשכנזי, המזוהה עם המסורת הקבלית של צפת ועם דמותו של רבי יצחק לוריא – האר"י.
הכניסה אל אזור בית הכנסת ממחישה היטב את אופייה המיוחד של העיר: מקום קטן יחסית, המוקף בבתי אבן ובסמטאות צרות, אבל בעל משמעות היסטורית ורוחנית גדולה.
גם מי שאינו מגיע לצפת מסיבות דתיות יכול למצוא כאן עניין רב. כדאי להתבונן בארון הקודש, בריהוט ובאופן שבו המבנה משתלב בתוך הרובע העתיק. זהו גם מקום שבו רצוי לשמור על לבוש והתנהגות המתאימים לבית תפילה פעיל.
בית הכנסת אבוהב
בהמשך מגיעים אל בית הכנסת אבוהב, אחד מבתי הכנסת הידועים ביותר בצפת. המבנה מזוהה עם מסורת יהדות ספרד ומוסיף למסלול רובד שונה מזה של בתי הכנסת האשכנזיים.
האזור סביבו נעים במיוחד להליכה. בתי האבן ניצבים כמעט זה מול זה, הסמטאות צרות מאוד ולעיתים נדמה שהעיר בנויה כמבוך קטן.
כאן כדאי לעצור לכמה דקות ולא רק להיכנס ולצאת. האדריכלות הפנימית, הקשתות והעיטורים מעניקים למקום אופי ייחודי, והמפגש בין בתי הכנסת השונים ממחיש עד כמה צפת הייתה במשך מאות שנים נקודת מפגש של קהילות ומסורות שונות.
סמטאות הרובע העתיק
מבית הכנסת ממשיכים ללא יעד נוקשה. זהו אחד הקטעים שבהם דווקא כדאי "ללכת לאיבוד" מעט.
הסמטאות מטפסות ויורדות, לעיתים מסתיימות בגרם מדרגות ולעיתים נפתחות לפתע לחצר או לכיכר קטנה. הצבע הכחול מופיע שוב ושוב בדלתות, חלונות ומעקות והפך לחלק מהזהות החזותית המזוהה עם צפת.
לחובבי צילום מומלץ להגיע בשעות הבוקר או אחר הצהריים. כאשר השמש נמוכה יותר, האור חודר בין הבתים ויוצר משחק יפה של אור וצל על האבן.
קריית האמנים ורובע הגלריות
אחרי החלק ההיסטורי מגיע הזמן לעבור לצד אחר של צפת – רובע האמנים.
כאן האווירה משתנה. לצד בתי האבן מופיעות גלריות, סדנאות, חנויות יודאיקה וסטודיו של אמנים. חלק מהמקומות קטנים מאוד ומנוהלים על ידי האמן עצמו, ולכן כדאי להיכנס ולשוחח במקום להסתפק בהצצה מבחוץ.
אפשר למצוא ציורים בהשראת נופי הגליל, עבודות זכוכית, תכשיטים, קרמיקה ואמנות יהודית עכשווית. גם מי שאינו מתכנן לקנות דבר יכול ליהנות מההליכה באזור.
במקום לנסות לעבור בכל הגלריות, עדיף לבחור שתיים או שלוש שמושכות את העין ולהקדיש להן זמן.
המצודה וגן המצודה
אם נשאר כוח לעלייה, מומלץ מאוד לשלב את גן המצודה. זהו אחד המקומות הטובים בעיר כדי להבין את המיקום הגאוגרפי של צפת.
העיר יושבת בגובה רב יחסית לסביבתה, ומהאזור הגבוה מתקבלת תצפית רחבה אל הגליל. ביום בהיר אפשר לראות רכסים, יישובים ושדות הנמשכים למרחק.
הגן מתאים גם להפסקה. אחרי שעות של הליכה במדרגות ובסמטאות, מקום פתוח עם עצים ונוף הוא שינוי מבורך. אפשר להביא קפה או משהו קטן לאכול ולשבת כאן לפני שממשיכים.
מוזיאון בית המאירי
למי שרוצה להכיר את צפת מעבר לבתי הכנסת והגלריות, כדאי לבדוק גם את בית המאירי. המוזיאון עוסק בחיי הקהילה היהודית בצפת ומציג את העיר דרך האנשים שחיו בה.
זהו ביקור שמתאים במיוחד למי שאוהב היסטוריה מקומית. אחרי הליכה בין המבנים העתיקים, הסיפורים שמאחורי הבתים והמשפחות מעניקים לרחובות משמעות נוספת.
מה אוכלים בצפת?
באמצע היום כדאי לעצור באזור העיר העתיקה או מרכז העיר. במקום לבנות את היום סביב מסעדה אחת, אפשר להפוך גם את האוכל לחלק מהטיול.
חפשו מקום מקומי שמגיש אוכל גלילי או מזרח־תיכוני: חומוס, סלטים, מאפים, גבינות, שקשוקה או ארוחה ביתית. באזור התיירותי קיימים גם בתי קפה קטנים שבהם אפשר לשבת עם קפה ומאפה לפני שממשיכים לטפס.
מי שמגיע בסוף השבוע צריך לבדוק מראש שעות פתיחה. בצפת, בגלל אופייה הדתי של העיר, עסקים רבים משנים את שעות הפעילות לקראת שבת ובמהלכה.
הגבינות של צפת
אי אפשר לדבר על העיר בלי להזכיר את הגבינה הצפתית. אם אתם אוהבים אוכל מקומי, שווה לחפש אחת מהמחלבות הוותיקות או חנות המתמחה בגבינות מהאזור.
זו עצירה קצרה יחסית, אבל היא מוסיפה לטיול משהו מעבר לאתרים היסטוריים. אפשר לקנות גבינות, זיתים ולחם ולהפוך אותם לפיקניק קטן בהמשך היום.
נקודת תצפית לקראת אחר הצהריים
לקראת סוף המסלול מומלץ לחפש נקודת תצפית פתוחה לכיוון עמק החולה והרי הגליל. אחרי שעות בתוך סמטאות האבן, המעבר לנוף רחב ופתוח מרשים במיוחד.
ביום עם ראות טובה רואים עד כמה צפת שונה מערי מישור: היא ממש יושבת בתוך מערכת של הרים, מדרונות ועמקים.
אם אפשר, תכננו להגיע לנקודת התצפית כשעה לפני השקיעה. האור הרך מדגיש את ההרים ואת גגות האבן והרעפים של העיר ומעניק לסיום היום אווירה אחרת לחלוטין מזו של שעות הצהריים.
רוצים להרחיב את הטיול מחוץ לצפת?
אם אתם עם רכב ולא רוצים לסיים את היום בעיר, האזור מאפשר כמה המשכים מצוינים.
ראש פינה
אפשר לנסוע לראש פינה, שבה בתי אבן, רחובות היסטוריים, בתי קפה וגלריות. היא מתאימה במיוחד לשעות אחר הצהריים והערב.
עמק החולה
אפשרות אחרת היא לרדת לכיוון עמק החולה. הנוף משתנה במהירות מהעיר ההררית לשטחים פתוחים, שדות ומקורות מים. מי שמתעניין בטבע ובצפרות יכול להקדיש זמן לאזור אגמון החולה, במיוחד בעונות הנדידה.
נחל עמוד
לחובבי טבע אפשר לשלב ביום נוסף גם את נחל עמוד, אחד מאזורי הטיול הידועים בגליל העליון. זה כבר מסלול טבע של ממש ולכן עדיף לא לדחוס אותו לאותו יום לאחר כמה שעות של הליכה בצפת.
